תנ"ך על הפרק - ישעיה יח - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

ישעיה יח

352 / 929
היום

הפרק

ה֥וֹי אֶ֖רֶץ צִלְצַ֣ל כְּנָפָ֑יִם אֲשֶׁ֥ר מֵעֵ֖בֶר לְנַֽהֲרֵי־כֽוּשׁ׃הַשֹּׁלֵ֨חַ בַּיָּ֜ם צִירִ֗ים וּבִכְלֵי־גֹמֶא֮ עַל־פְּנֵי־מַיִם֒ לְכ֣וּ ׀ מַלְאָכִ֣ים קַלִּ֗ים אֶל־גּוֹי֙ מְמֻשָּׁ֣ךְ וּמוֹרָ֔ט אֶל־עַ֥ם נוֹרָ֖א מִן־ה֣וּא וָהָ֑לְאָה גּ֚וֹי קַו־קָ֣ו וּמְבוּסָ֔ה אֲשֶׁר־בָּזְא֥וּ נְהָרִ֖ים אַרְצֽוֹ׃כָּל־יֹשְׁבֵ֥י תֵבֵ֖ל וְשֹׁ֣כְנֵי אָ֑רֶץ כִּנְשֹׂא־נֵ֤ס הָרִים֙ תִּרְא֔וּ וְכִתְקֹ֥עַ שׁוֹפָ֖ר תִּשְׁמָֽעוּ׃כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֵלַ֔יאשקוטהאֶשְׁקֳטָ֖הוְאַבִּ֣יטָה בִמְכוֹנִ֑י כְּחֹ֥ם צַח֙ עֲלֵי־א֔וֹר כְּעָ֥ב טַ֖ל בְּחֹ֥ם קָצִֽיר׃כִּֽי־לִפְנֵ֤י קָצִיר֙ כְּתָם־פֶּ֔רַח וּבֹ֥סֶר גֹּמֵ֖ל יִֽהְיֶ֣ה נִצָּ֑ה וְכָרַ֤ת הַזַּלְזַלִּים֙ בַּמַּזְמֵר֔וֹת וְאֶת־הַנְּטִישׁ֖וֹת הֵסִ֥יר הֵתַֽז׃יֵעָזְב֤וּ יַחְדָּו֙ לְעֵ֣יט הָרִ֔ים וּֽלְבֶהֱמַ֖ת הָאָ֑רֶץ וְקָ֤ץ עָלָיו֙ הָעַ֔יִט וְכָל־בֶּהֱמַ֥ת הָאָ֖רֶץ עָלָ֥יו תֶּחֱרָֽף׃בָּעֵת֩ הַהִ֨יא יֽוּבַל־שַׁ֜י לַיהוָ֣ה צְבָא֗וֹת עַ֚ם מְמֻשָּׁ֣ךְ וּמוֹרָ֔ט וּמֵעַ֥ם נוֹרָ֖א מִן־ה֣וּא וָהָ֑לְאָה גּ֣וֹי ׀ קַו־קָ֣ו וּמְבוּסָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בָּזְא֤וּ נְהָרִים֙ אַרְצ֔וֹ אֶל־מְק֛וֹם שֵׁם־יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת הַר־צִיּֽוֹן׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
הוי ארץ צלצל כנפים. זה יאמר על האומות הרחוקות הבאות עם גוג ומגוג להלחם בישראל שנאספו לארץ ישראל וירושלם על ידי משיח בן יוסף וקודם שיבא משיח בן דוד יהיה מלחמת גוג ומגוג שיבא עם האומות אשר מעבר לנהרי כוש וישלח גוג שלוחים לשמוע אם אמת הדבר שנאספו ישראל מד' פינות העולם ויתקנאו בהם: אל גוי ממושך ומורט. כי עד עתה ישראל היו מבוזים ואחר שמשכם גוי להגלותם בא אחר ומשכם מידו וז"ש ממושך דכמה זמני משכוהו גברי ומורט שכלם הוי בוזזים וממרטים שער"א דגופא רמז ששללו ממונו וחילו: אל עם נורא מן הוא והלאה. כי מיום היותו לעם נראו בו נוראות כי כשהיו במלכותם היו בתוקף הצלחה ובגלותם ה' עמם למלטם שלא יכלו וכמה נסים ונפלאות נעשו להם בגלותם: גוי קו קו ומבוסה. גוי אשר תמיד מקוה לאלהיו אפילו כשהוא שפל הנה נדר"ס על ידי גוים תמיד הוא מקוה לישועה: כל יושבי תבל וכו'. כלומר אינכם צריכים לשלוח שלוחים כי יהיה מפורסם כנשוא נס וכתקוע שופר: אשקוטה ואביטה במכוני. אפשר לרמוז דבגאולה העתידה יתגלו ן' שערי בינה וימחו ת' איש דעשו סטרא אוחרא כמו שכתבנו בעניותנו בכמה דוכתי שהגידו להרב הגדול מהר"ר אברהם ז"ל אב"ד דקהל קדוש בריסק בחלום דפי' קדוש הוא דיחוד דו מבטל ק"ש דעשו. וזה רמז אשקוטה גימטריא ת' ועוד מספר אהיה שהוא בבינה. ואפשר לרמוז ואביטה במכוני שהשכינה צריך להקימה וכן מכוני גימטריא אדני בריבוע וא"ש ההי"ב ולפי פשוטו ואביטה במכוני הוא בית המקדש שהוא חרב וצריך לבנותו בני"ן עדי ע"ד ב"ב: כחום צח עלי אור וכו'. פי' כמו שצריך המטר והשמש שאם לא היה המטר מה יועיל השמש לצמוח האדמה. וכן היה צורך הגלות לזכך ולטהר ישראל שיהיו אחר היסורין והגלות מוכנים לקבל אור השמש ויגז שלוי"ם שלוה והשקט לעבוד ה'. מפרשים:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך